Vayedaber

Berakhoth

Daf 48b

משנה: הָיוּ יוֹשְׁבִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. הֵיסֵיבוּ אֶחָד מְבָרֵךְ לְכוּלָּן. בָּא לָהֶן יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן כָּל אֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ לְאַחַר הַמָּזוֹן אֶחָד מְבָרֵךְ לְכוּלָּן. וְאוֹמֵר עַל הַמּוּגְמָר.

Traduction

Si l’on est assis à manger isolément, chacun prie séparément; si les convives sont assis en rond (ensemble), l’un fait la prière pour tous les assistants; si du vin arrive au milieu du repas, chacun le bénit séparément; si l’on en apporte après le repas, l’un prie pour tous les autres, ainsi que pour les parfums (455)Selon l'usage oriental, on brûle de l'encens et des épices après le repas., quoiqu’on ne les apporte qu’après le repas.

Pnei Moshe non traduit

מתני' היו יושבין. לאכול בלא הסיבה ואין זה קביעות לפי שהיו רגילין כשמתועדין חבורת אנשים לאכול היו מסובין על המטות ואוכלין ושותין בהסיבת שמאל:

כל אחד ואחד מברך לעצמו. דאין קביעות סעודה בלא הסיבה:

הסיבו אחד מברך לכולן. וה''ה אם אמרו ניזיל וניכל נהמא בדוכתא פלן אפי' לא הסיבו כהסיבו דמי ואחד מברך לכולן ומצטרפין נמי לזימון:

בתוך המזון כל א' ואחד מברך לעצמו. לפי שאין בית הבליעה פנוי ואין לב המסובין פונה אל המברך אלא לבלוע מה שבפיהם וחיישינן שמא יחנק כשבא לענות אמן:

לאחר המזון. אחר שסיימו מלאכול וזה מיירי בימיהם שהיו נוהגין לסלק השלחן והיו צריכין לחזור ולברך על היין:

אחד מברך לכולם. דמכיון שסיימו מלאכול ליכא סכנה ויכולין לענות אמן לפיכך אחד הוא שמברך בשביל כולם והן עונין אמן:

והוא. המברך על היין הוא מברך על המוגמר שהיו רגילין להביא לפניהם אחר האכילה אבקת רוכלין במחתה על האש לריח טוב ואע''ג דאיכא דעדיף מיניה אפ''ה כיון דאתחיל בחדא עביד לאידך:

אע''פ שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה. לאחר ברכת המזון ולאו מצרכי הסעודה הוא אפ''ה עכשיו שהביאו אותו מיד אחר סיום האכילה קודם ברכת המזון אותו שבירך על היין שלאחר המזון מברך על זה דכיון שהתחיל בברכות אחרונות גומרן:

הלכה: רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בִּשְׁבוּעַ הַבֵּן הִיא מַתְנִיתָא. הָא בַּעַל הַבַּיִת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לֹא. תַּנִּי רִבִּי חִייָא אֲפִילוּ בַּעַל הַבַּיִת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ.

Traduction

La Mishna parle du repas qui suit une cérémonie de circoncision (456)Pour les invités., mais non d’un maître de maison qui réunit les siens près de lui (auquel cas l’on n’a pas besoin d’être assis en rond pour qu’un seul prie). Selon R. Hiya, il s’agit même d’un repas ordinaire.

Pnei Moshe non traduit

גמ' בשבוע הבן היא מתניתא. בסעודת מילה שנקראת שבוע הבן בהא הוא דקתני דכל שלא הסיבו כל א' וא' מברך לעצמו ומפני שבסעודה זו וכיוצא בה אין דרך שבעל הבית יושב עמהן אלא עומד עליהן ומשמשן ואחד מהן מברך לכולן ועד שלא הסיבו לא הוי קביעות אבל בעל הבית בתוך ביתו וכלומ' בשאר הימי' שמזמין אורחי' והבעל הבית יושב עמהן בסעודה אין חילוק ואפי' בישבו בלא הסיבה הבעל הבית הוא המברך לכולן:

תני ר' חייא. בתוספתא דאפי' בעל הבית בתוך ביתו אין אחד מברך לכולן אלא בהסיבו כדמייתי בברייתא דלקמיה:

אֲמַר מָרִינוֹס בֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲהֵן אֲכַל גָּרִיזְמִי וְסֻלִית אַף עַל גַּב דְּהוּא מְבָרֵךְ עַל גָּרִיזְמָתָא בְּסוֹפָהּ לֹא פָטַר סוּלְתָא. מַה כְּבֵית שַׁמַּאי דְּבֵית שַׁמַּאי אוֹמֵר אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. בֵּירַךְ עַל הַפַּת פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת וְאֶת מַעֲשֵׂה קְדֵרָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא פָטַר אֶת מַעֲשֵׂה קְדֵירָה. אֲבָל אִם בֵּירַךְ 48b עַל הַפַּרְפֶּרֶת תְּחִילָּה כָּל עַמָּא מוֹדוֹי דְּלֹא פָטַר אֶת הַפַּת וְלֹא מַעֲשֵׂה קְדֵירָה. רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי בְּעִי. אֲהֵן דְּאָכַל סוֹלֶת וּבְדַעְתֵּיהּ מֵיכוֹל פִּיתָּא מַהוּ מְבָֽרְכָה עַל סוּלְתָא בְּסוֹפָהּ. רַבָּנָן דְּקֵיסַרִין פַּשְׁטִין לָהּ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּסוֹף.

Traduction

R. Marinos dit chez R. Josué: Celui qui mange une sorte de caviar (454)Lévy, s. v., traduit: Garonbrei. et des mets de fine farine ne peut se contenter de la bénédiction faite après ce mélange; il en faut une seconde pour les mets farineux. D’après qui? Est-ce selon Shammaï, qui dit que la récitation de la bénédiction principale ne dispense même pas de celle des mets cuits? -Non, et R. Yossé dit: C’est une opinion unanimement admise que la bénédiction du pain dispense de celle des accessoires; pourles mets cuits, on est dispensé selon Hille, mais non selon Shammaï. Toutefois, si, dès le principe, on a fait la bénédiction pour les accessoires, tous reconnaissent (même Hillel) qu’elle ne dispense ni du pain, ni des mets cuits. R. Aba, fils de R. papa, demanda: Si quelqu’un mange des mets de farine, ayant l’intention de manger du pain, doit-il faire une bénédiction postérieure, spéciale à la farine? -Oui, répondirent les rabbins de Césarée (parce que l’un n’entraîne ni ne comprend l’autre).

Pnei Moshe non traduit

אהן. מי שאכל גריזמי היא גריזמתא שהוזכר בהלכה דלעיל. והיא עשויה מהרבה מיני תבשיל:

וסלית. ומיני מאכלים שנעשים מסולת. ונקרא מעשה קדרה אע''ג דהוא מברך על גריזמתא בסופה. והוא הדין בברכה שלפניה לא פטרה סולתא כדמסיק דאם בירך על הפרפרת לא פטר למעשה קדרה והא דקאמר בסופה לאשמועינן דטעונה ברכה אחרונה משום דהיא באה לאחר הסעודה לאחר שמשכו ידיהם מן הפת והלכך טעונה ברכה אף לאחריה וכדאמרינן לעיל דאם לא היה בדעתו לאכול פת לא בדא אמרו דמברך על התורמוסא שבגריזומתה אלא על המין ז' שבתוכה משום דבכה''ג צריך גם ברכה אחרונה וכדפירישית שם:

מה כב''ש. בתמיה דקאמר אף לא מעשה קדירה וקס''ד דב''ש אסיפא הוא דפליגי דקתני בירך על הפרפרת לא פטר את הפת אבל מעשה קדירה פוטרה הפרפרת ועלה פליגי ב''ש ואמרי דפרפרת לא פטר מעשה קדירה ולת''ק דהן בית הלל בר פלוגתייהו פוטר הפרפרת למעשה קדירה וא''כ היאך פסק הוא כב''ש דגריזמי פרפרת היא שהיא עשויה ממינין הרבה כדלעיל ולא פטרה. סולתא דהוי מעשה קדירה:

א''ר יוסי דברי הכל היא. ולא כדקס''ד דב''ש אסיפא קאי אלא ארישא קאי והכי קתני בירך על הפת פטר את הפרפרת ואת מעשה קדירה כדברי ב''ה דהן ת''ק דב''ש ועלה קאמרי ב''ש דהפת לא פטרה את מעשה הקדירה אבל בפרפרת לא נחלקו ודכ''ע סברי דאם בירך על הפרפרת תחילה דלא פטר לא את הפת ולא מעשה קדירה:

רבי אבא בריה דרב פפי בעי. מי שאכל סולת והוא מעשה קדירה או סולת מקליות מז' המינין שטעונין ברכה לאחריה אבל בדעתו לאכול אחריו פת מיד מהו שצריך לברך ברכה אחרונה על הסולתא דבהלכה דלעיל פליגי בה ריב''ל ור' אבא בדברים הטעונין ברכה לאחריהן ואכלן לפני הסעודה אם הם כדברי' הבאים בתוך הסעודה ושלא מחמת הסעודה דאין טעונין ברכה אלא לפניהם אבל לאחריהם ברכת המזון פוטרתן כדפרישית שם ובעי הלכה כדברי מי:

רבנן דקיסרין פשטין לה. דהלכה דצריך לברך בסוף וכר' אבא דלעיל דלא אמרו אלא בבאין בתוך הסעודה אבל בבאין לפני הסעודה לא מהני מה שדעתו לאכול אחריהן פת מיד:

Berakhoth

Daf 49a

תַּנִּי סֵדֶר סְעוּדָה אוֹרְחִין נִכְנָסִין וְיוֹשְׁבִין עַל הַסַּפְסָלִין וְעַל הַקַּתֶדְרָיוֹת עַד שֶׁכּוּלָּן מִתְכַּנְּסִין. הֵבִיאוּ לָהֶן יַיִן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. הֵבִיאוּ לָהֶן לְיָדַיִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל יָדוֹ אַחַת. 49a הֵבִיאוּ לָהֶן פַּרְפֶּרֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. עָלוּ וְהֵסֵיבוּ הֵבִיאוּ לָהֶן יַיִן אַף עַל פִּי שֶׁבֵּירַךְ עַל הָרִאשׁוֹן צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַשֵּׁנִי. וְאֶחָד מְבָרֵךְ עַל יְדֵי כּוּלָּם. הֵבִיאוּ לָהֶן לְיָדַיִם אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל יָדוֹ אַחַת צָרִיךְ לִיטוֹל שְׁתֵּי יָדָיו. הֵבִיאוּ לָהֶן פַּרְפֶּרֶת אֶחָד מְבָרֵךְ עַל יְדֵי כוּלָּן. וְאֵין רְשׁוּת לְאוֹרֵחַ לִיכָּנֵס אַחַר שָׁלֹשׁ פַּרְפְּרָאוֹת.

Traduction

– On a enseigné quel est l’ordre du repas: les étrangers entrent et s’asseyent sur les banquettes et les sièges (cathedra) jusqu’à ce que toute l’assemblée soit réunie. On apporte le vin, pour lequel chacun récite la bénédiction; lorsqu’on apporte de l’eau, chacun se lave une main (la droite, qui tient la coupe); pour les accessoires, chacun dit la bénédiction; ensuite on se place sur des sofas sur lesquels on s’accoude, et lorsqu’on apporte du vin, il faut qu’une seconde bénédiction soit prononcée, en dehors de la première, pour cette nouvelle collation, par l’un des assistants; puis on se lave les deux mains. Lorsqu’on présente les accessoires, l’un des convives dit la bénédiction, et il n’est pas convenable que les étrangers entrent après le troisième service, perifora;

Pnei Moshe non traduit

תני. שם בפ''ד סדר סעודה וכו' וזהו בכל סעודה וסעודה שבעל הבית מזמין לאורחים וגם הוא יושב עמהן וקתני דכל זמן שלא הסיבו כל א' וא' מברך לעצמו:

לידים. ליטול מים לידים כל א' נוטל ידו אחת לקבל בו את הכוס ששותה לפני המזון:

על הראשון. על היין הראשון:

צריך לברך על זה שהביאו בשנית מפני שהראשון אינו קרוי יין שלפני המזון שאינו במקום סעודה ואינו פוטר להשני והיין השני הוא יין שלפני המזון:

ואחד מברך ע''י כולם. לפי שעכשיו הסיבו והוי קביעות:

צריך ליטול שתי ידיו. לאכילה:

ואין רשות לאורח ליכנס אחר שלש פרפראות כלומר זה הסימן הוא שלאחר שהיו מחלקין שלש פעמים פרפראות לכל אחד כבר נשלם מנין האורחין של הסעודה ושוב אין רשות לאורחין אחרים ליכנס לסעודה. ובתוספתא שם הביאי לאחד שלש פרפריות אין לו רשות ליכנס. והלשון קצת דחוק הוא. ובתוספתא כ''י אשר לפני הגי' כמו כאן. הבא אחר שלש פרפראות אין לו רשות ליכנס:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source